מדרש לקח טוב
פס'. ויד תהיה לך. אין יד אלא מקום וכה״א (שמואל א ט״ו:י״ב) והנה מציב לו יד ואומר (במדבר ב׳:ב׳) איש על ידו לדגליהם. מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ. בבית הכסא ולא בעמידה מלמד שאין נפנין מעומד. ואין נפנין למזרח ומערב. אלא לצפון ודרום ואין מקנח בימין אלא בשמאל מפני שהימין קרובה לפה ובה מראה טעמי תורה:
מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
ויהי באשמורת הבקר כבר הקדים להם בוקרו של אברהם שנא' (בראשית כ"ב ג') וישכם אברהם בבקר, בוקרו של יצחק שנ' (שם ו') וילכו שניהם יחדו, בוקרו של יעקב שנ' (שם כ"ח י"ח) וישכם יעקב בבקר, בוקרו של משה שנ' (שמות ל"ד ד) וישכם משה בבקר, בוקרו של יהושע שנ' (יהושע ג' א') וישכם יהושע בבקר, בוקרו של שמואל שנ' (ש״א ט"ו י"ב) וישכם שמואל בבקר, בוקרן של נביאים שעתידין לעמוד עליהן שנא' (איכה ג' כ"ג) חדשים לבקרים רבה אמונתיך, בוקרו של עולם הבא שנ' (תהלים ה' ד') ה' בקר תשמע קולי: וכן את מוצא כשהקב״ה נפרע מן הרשעים אין נפרע מהן אלא בבקרים שנ' (תהלים ק"א ח') לבקרים אצמית כל רשעי ארץ: וישקף ה' על מחנה מצרים. שלא כמדת בשר ודם מדת המקום בשר ודם במה שמכה בו אין מרפא בו אלא מכה באזמיל ומרפא ברטייה, אבל הקב״ה במה שמכה בו מרפא כשבירך הקב"ה את ישראל לא בירכן אלא בהשקפה השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך את ישראל (דברים כ"ו ט"ו) וכשנפרע מן הרשעים לא נפרע מהן אלא כהשקפה שנא' וישקף ה' אל מחנה מצרים: בעמוד אש וענן. היה עמוד הענן עושה את הים טיט ועמוד האש מרתיחו כזפת והיו טלפי סוסין נשמטין זכר מלמעלה ונקבה מלמטה וכן הוא אומר (שופטים ה' כ"ב) אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו: ויהם את מחנה מצרים. הממן ערבבן נטל סגנין שבהם ולא היו יודעין מה הן עושין: ד"א ויהם אין מהומה אלא מגפה שנ' (דברים ז' כ"ג) והמם מהומה גדולה:
מדרש שכל טוב
ושלחתי את ידי. זו מכה, כי יד מתפרשת לכמה עניינים. יד מקום, כדכתיב ויד תהיה לך מחוץ למחנה (דברים כג יג). והנה מציב לו יד (ש"א טו יב). יד נבואה, דכתיב ויד ה' היתה אל אליהו (מ"א יח מו), היתה עלי יד ה' (יחזקאל לז א). יד מכה, דכתיב ושלחתי את ידי (שמות ג כ), הנה יד ה' הויה (שם ט ג), יד עצה, דכתיב והיתה ידך (דה"א ד י). יד ממש, יד שפת הנהר, דכתיב ועל יד הירדן (במדבר יג כט). יד כח, דכתיב וירא ישראל את היד הגדולה (שמות יד לא):